הגישה העיצובית שלי- האדם

“אדם מבנה סביבה” -היא גישה עיצובית שפיתחתי במהלך שנים של עבודת תכנון ועיצוב פנים ואהבה וחיבור לטבע..

הגישה משלבת בין האדם שחיי במבנה (בבית) לבין השפעת המבנה על האדם שחיי בתוכו ולבין השפעת המבנה על הסביבה והשפעת הסביבה על המבנה (קיימות)

הורגלנו שעיצוב זה דבר יפה, אוסף חפצים מסודרים על רקע צבע לטעמינו או לפי הטרנד העכשווי. עיצוב זה הרבה מעבר.

עיצוב כולל תכנון והוא יכול ממש לשנות חיים, להגדיר מערכות יחסים בתוך המשפחה, בין אחים, להשפיע על זוגיות, על הלך הרוח, על איכות החיים, על הבריאות ובסוף בשימוש היומיומי לחסוך לנו כסף.

הבית הוא כמו גוף האדם, יש את החלק החיצוני, היופי, ויש את החלק הפנימי, השלד והנשמה. בנוסף אנחנו גם חלק מקהילה/סביבה.

לכן מעבר לבית יפה, חשוב איך תרגישו בתוך הבית, שיהיה לכם נוח. חשובה הנדסת אנוש, תכנון מיטיב , חשוב המבנה עצמו, התשתיות: אויר, מים, חשמל, הבית שלכם חלק מבניין/מגדל בתוך שכונה ולכן חשוב איך הוא משפיע על הסביבה ואיך הסביבה משפיעה עליו, כלומר מה נפלט בתוך הבית או ממנו מהיא חתימת הפחמן שלו, איך רעלי הסביבה או הקרינה ישפיעו עלינו, לאן מפונה הזבל, הכל קשור וזה קיימות.

פיתחתי את הגישה העיצובית- “אדם מבנה סביבה”, במהלך כשלושה עשורים בעבודת תכנון ועיצוב פנים בהם צברתי ניסיון בעולם הבניה, בניהול פרויקטים בשיפוץ פנים, עבדתי כשכירה במשרדי אדריכלים, בחברות ריהוט והתמחיתי במטבחים, הרחבתי השכלה בתחום ולמדתי לאורך השנים יעוץ תאורה, תכנון גגות חיים(מיישמת על מרפסות) וייעוץ סביבה וקיימות. כילדה גדלתי במושב והיה לי תחביב להיות בחוץ בטבע ולהכיר את החי ובעיקר הצומח, הליקוט ליווה אותי כדרך חיים וצמחתי לבת אדם מחוברת לטבע.

הקמתי בעשור האחרון משרד תכנון ועיצוב פנים ואני גם מלמדת ליקוט- צמחים ופטריות למאכל ותועלת, מחברת אנשים להכרות עם השפע שבטבע והטעמים הייחודיים שבו, ומשלבת את הניסיון והידע הרב שצברתי בטבע ובעולם הבניה -כמתככנת ומעצבת פנים לתוך העסק שלי-“קפסולה עיצוב פנים וקיימות”.       

לחיבור בין העולמות לקח זמן להבשיל ולהבנה שלי שבעיצוב פנים יש הרבה ליקוט: חפצים, בעלי מקצוע, אנשים וידע, והחיבור שלנו המין האנושי לטבע, כיצור חי שנולד וצוייד לחיות בו, עוד לפני סגנון החיים המודרני וכיום כל זה מגובש אצלי לכדי גישת עיצוב שממש חלק ממני.

לפניכם טרילוגיית מאמרים שמציגה את הגישה העיצובית שלי: אדם, מבנה וסביבה.

מירב הראל “קפסולה עיצוב פנים וקיימות”.

1.האדם בעיצוב פנים:

האדם משחר היותו, הוא יצור חי שחי בשבט ובטבע ולמד לחיות ולהשתמש בטבע להישרדותו כמקור תזונה ומגורים. היינו שבטי  “ציידים לקטים” ונדדנו ממקום למקום. ישנו תחת כיפת השמים או במערות והסתגלנו לתנאי אור וחושך, קור וחום, לזהות סכנות. החושים שלנו התפתחו בטבע וגם המערכת ההורמונלית שמאותת למוח על מצבים מסוימים.

ולכן התכנון והעיצוב צריך לתמוך בתכונות שלנו ולגרום לנו להרגיש טוב בחלל שנגור בו פיזית ונפשית, שיהיה לנו נוח.

החושים שלנו נוצרו והתפתחו לשרוד בטבע, למשל: האוזן מתוכננת לשמוע רחש של טורף בשיחים כמו “אריה בשיחים” ולהתריע למוח על “סכנה” זה מעלה לנו את רמת הורמוני הלחץ וכל הגוף בדריכות מוכן לברוח. אלפי שנים אחרי יש לנו את צפצופי התראות הטלפון מהווצאפ, הפיס, וכל צפצוף כזה הוא כמו “אריה בשיחים” למוח, גורם לשחרור הורמונים שמשפיעים על המוח ועל הגוף, גורמים לנו להידרך ולהיות מוכנים למנוסה, הצפצופים בעידן המודרני רבים והם נעשים “רעש לבן”, אנחנו לא שמים לב שהם שם ברקע בין רעשים נוספים, וגורמים לנו למתח ולחץ תמידי. המוח לא יודע עדיין להבדיל בין הסכנות! ככה אנחנו בנויים! ועם ההבנה הזו אני ניגשת לתכנן בית.

עברו כמה אלפי שנים מאז ויש לנו מוח מפותח מאוד. מצד אחד המוח נועד לחיות בטבע ומצד שני בעל יכולת לייצר טכנולוגיה ולעקוף קשיים כמו מציאת מזון ותנאי טבע.

במשך אלפי שנים התרחקנו מהטבע, עברנו לייצר מזון “המהפכה החקלאית”, לגור בבתי קבע ונעשינו חקלאים, הפסקנו להיות “צייד לקט” ולנדוד ואז הגיעה המהפכה התעשייתית, ומהפכת האינטרנט והטכנולוגיה בשיאה ואמצעי תחבורה מתקדמים חולשים על כל חיינו.

עברנו לגור בתוך מבנים למגורים ורובינו שוהים במבנים גם  בזמן העבודה, האוכלוסייה גדלה ואייתה מגיעים הערים ומגדלי מגורים ואנחנו מתרחקים עוד מהטבע, מהמקור, אבל במוח לא! הוא זוכר יש לנו “תת מודע”  קוראים לו גם מוח קדום/זיכון קדום.

בעשור האחרון יש מחקרים רבים שקושרים את מדעי המוח לאדריכלות, להיות האדם יצור חי, ועוסקים במערכת היחסים המורכבת שבין האדם וסביבתו הפיזית. זרם אדריכלי זה נקרא נוירו-ארכיטקטורה. 

כמין המוח שלנו זוכר ויש דברים שנמצאים בתת המודע שלנו , ישנו לכל אחד זיכרון אישי אבל גם יש לנו זיכרון קולקטיבי כמין שנקרא “זיכרון קדום”

יש תכונות הטבועות בנו כמין וכדי להבין אותם , נרצה לייצר סביבת מגורים תומכת. תבינו, עיצוב טוב יכול לשפר בריאות פיזית ונפשית, מערכות יחסים כמו קשרים בתוך המשפחה, זה כבר לא רק יפה!

המוח מצד אחד חכם ומיצר טכנולוגיה ומצד שני ניתן “לעבוד” עליו ע”י מניפולציות בגלל הזיכרון הקדום שלנו.

למשל: אם ארצה לייצר בחלל תחושת מרחב אצבע אותו בכחול או ירוק. אצל רוב בני האדם בגלל החיבור לטבע ישר תיווצר במוח תחושת מרחב,  הכחול משדר ים /שמיים והירוק יער=מרחבים.

עוד דוגמא, מחקרים מראים שחולים בבית חולים שנמצאים ליד חלון מבריאים מהר יותר רק מלראות ירוק, עם תובנה זו ניתן לתכנן חדר ללא חלון עם ציור של חלון ותאורה ויינתן אותו האפקט וגם לשים עציצים או לצבוע קיר בירוק. על כל זה מדברת המון השערת הביו פיליה – היא השערה שפותחה בעידן המודרני, לפיה קיימת נטייה אנושית מולדת לחפש קשרים עם הטבע, ובפרט עם יצורים חיים אחרים.

יש כמובן גם את הפן האישי. מה הפרט מרגיש מתוך חוויות עבר. אם לדוגמא טבעת בגיל 16 (שלא נדע) סביר להניח שכחול יזכיר לך דברים אחרים, לכן אני שואלת, מלא שאלות ורק אז מתכננת.

דוגמא נוספת, הכמיהה לשבטיות היא זו שמייצרים את ה-קהילות. קהילה היא סוג של שבט מודרני. האדם משחר היותו חיי בשבט, בידיעת תכונה זו כשארצה לייצר תחושת שייכות, אתכנן שולחן עגול כי בתת המודע/”בזיכרון הקדום” שלנו כמין, השולחן העגול מזכיר את השבט, את הישיבה במערה מסביב למדורה גם כשנשב סביב שולחן עגול נרגיש חיבור וביחד תהיה תחושה שכולם שווים אין מעמדות (אחד בראש השולחן), ניתן להסתכל לכולם בעיניים.

יש לנו “זיכרון קדום”  טבוע בנו בתת מודע שלנו והתוצאה שרוב בני האדם ירגישו נעים לשבת בשולחן עגול ירגישו שייכים, חלק מקבוצה.

כיצור חי יש לנו את 5 החושים שכולם משתתפים בהוויה של שהייה במרחב הבית וחלק פעיל בתכנון עיצוב פנים.

1.חוש הראיה: 

ראייה היא החוויה התפיסתית של קליטת מידע מהסביבה באמצעות אור. תהליך הראייה הוא המידע החזותי שנקלט דרך העין, ומותמר לאותות עצביים, ולאחר מכן עובר עיבוד מתקדם בתוך המוח.

“על טעם ועל ריח אין מה להתווכח” וגם לא על כמות האור או הצבע (צבע הוא מידע מעובד, שמערכת העצבים מוסיפה לתמונה, הנקלטת בה מהעיניים, בהתאם לאורך גלי האור, בחלקי התמונה השונים. ראיית צבעים מסייעת ליצור החי בזיהוי עצמים, ומשפיעה על רגשותיו), כל אדם רואה אור וצבע שונה, זה שונה בין גברים ונשים בין צעירים למבוגרים, ראית אור וצבע תלויה במבנה גלגל העין שלנו, בתשדורת שמגיע למוח וגם במיקום הפיזי של האדם.

האור משפיע על התפקוד שלנו, יש את כמות האור ויש את הגוון שלו: אור צהוב ,לבן, כחול, החשובים בתכנון עיצוב פנים.

כמות האור והצבע משפיעה על התחושה שלנו ותשפיע על ההרגשה בחלל. נחשוב יחד איזה צבע יתמוך לכם בתחושה שתרצו להשיג בכל חדר ושימוש .

למשל מעל כיור אתן אור לבן (אור למשימות) כדי לראות טוב יותר, אבל אור לאווירה רומנטית יהיה צהוב וחלש. מזכיר “אור נר” וייתן תחושה נעימה.

יש משמעות גם לתחזוקה השוטפת של גופי המאור. אבק יחליש את כמות האור, אור מרצד יכול לשגע אותנו, לכן צריך לחשוב בתכנון והעיצוב על נגישות לתחזוקה.

מה שנראה בעיניים שלנו גם ישפיע על ההרגשה שלנו, תתפלאו אבל בלאגן, גורם לרוב האנשים (לפי מחקרים) לאי נוחות, לכן חדר מסודר יכול להפיג חרדה.(יש מקרים נפשיים של אי שקט שיתבטא בחדרים מבולגנים למשל אצל בתבגרים)

דוגמא נוספת, אוספים יכולים להפיג בדידות. כשנראה אוסף, זה מזכיר לנו את העבר הטוב (נקווה), יעשה אותנו מאושרים יותר, לכן כשאני מעצבת למבוגרים כמו במעבר לדיור מוגן אף פעם לא אזרוק הכל תמיד אתן את האופציה לשמור דברים.

        

2.חוש השמיעה:  

שמיעה היא החוש המאפשר לקלוט קולות וצלילים באמצעות מערכת השמיעה.

השמיעה היא חלק חשוב מהתנהגות והסתגלות למרחב,  היא מאפשרת קליטה של גירויים קוליים מהסביבה. כמו כן, בדומה לחוש הראייה והמישוש, היא מסוגלת לספק מידע מרחבי אודות מיקומם היחסי של עצמים במרחב. מידע זה מאפשר את התגבשותה של התפיסה המרחבית.

עבור בני אדם השמיעה משמשת גם לקליטה של צלילי הדיבור של השפה. על כן יש לה חשיבות לצורכי תקשורת ויצירת קשרים בין-אישיים, מערכת השמיעה האנושית יכולה לאתר שינויים מהירים בעוצמה ובתדירות הקול.

ויש לנו הבדל משמעותי בשמיעה בכל אוזן מידע חשוב בתכנון חדרי עבודה.

זוכרים את האריה בשיחים? אדאג שלא תופתעו מצפצופים מיותרים. אם יש מזגן לשכנים שכל הזמן מייצר “רעש לבן” או אם נכנס רעש מכל מיני חריצים, צריך לבדוק את האקוסטיקה.

יש לנו זיכרון שמיעתי, לדוגמא ניסיון נחמד שאפשר לעשות בנושא, זה לעצום עיניים ליד תבשיל רותח שעושה רעש, או לעצום עיניים במכון לשטיפת מכוניות.

הרעש ישר מזכיר למוח גשם וישר נהיה לנו קר פיזית! ואפילו השערות יסמרו.

עם תובנות אלו אני ניגשת בתכנון ועיצוב פנים לפרוקיט כמו תכנון חדר עבודה, בידיעה שגם בשמע יש לנו “זיכרון קדום” וקולות של טבע כמו ציוץ ציפרים, ענפים זזים ברוח, גלים ועוד משפיעים עלינו ומאטים את לחץ הדם, ממש פיזית מרגיעים אותנו. לדוגמא אני יכולה לעשות מעקפים / מניפולציות, אם ארצה לתת תחושת מרחב אשלב בספוטיפיי של המשרד הקלטה של ציוץ ציפורים או רעש של גלים ועוד. או אמליץ תמיד לשים שולחן עבודה מול חלון, רעשי הטבע ציוץ ציפור וכולי גורמים לנו להסחת דעת, אנחנו מרימים את הראש לכיוון הצליל והמבט זז לכמה שניות מהמסך ובכך גורם לנו מבלי לשים לב לעשות הפסקה בשעות מחשב ומטיבים איתנו אפילו מגבירים תפוקת עבודה.

אחת התכונות החשובות ביותר בתכנון ושיפוץ מבנה היא התכונות האקוסטיות. רעשים העוברים מחדר לחדר או מדירה לדירה מורידים את איכות החיים במבנה ופוגעים בפרטיות השכנים. דירה שמתכננים בצורה נכונה ומשתמשים בעת בנייתה בחומרים מתקדמים, תהיה מבודדת מבחינה אקוסטית ותמנע מפגעי רעש שיכולים להפוך לבעיה רצינית בשימוש לטווח הארוך..

בזמן תכנון מבנה אתחשב בכל מרכיבי הבניה, כולל בידוד הרעש בין הקירות, החלונות והדלתות.

אם צריך נתייעץ עם מהנדס אקוסטיקה.

3.חוש הריח

הוא היכולת להבחין בכימיקלים נדיפים באוויר. ריח טוב כמו ריח של פריחה, מעורר אותנו ,זה “מהזיכרון הקדום” שלנו/ מהתת מודע, מחדד את החושים מזכיר את הטבע, מגביר תחושת מסוגלות, גורם לריכוז ומעלה את תפוקת עבודה.

לכן במשרדי עבודה ניתן וכדאי לשלב ריח. ישנה תורת ריח שלמה שנקראת ארומתרפיה,  היא שיטת טיפול המבוססת על תכונותיהם של תמציות ארומטיות ושמנים המופקים מהצומח, ועל יעילות הטיפול בעזרתם. שמנים אתריים יכולים לחדור לגוף, למחזור הדם, ולהשפיע על הנפש. כלומר, ניתן לטפל באדם באמצעות ריח.

לדוגמא: ניתן לשפר מכירת מוצרי חשמל ע”י שילוב ריח של אפיה ותבשילים. 

 יש את הטריק הידוע של מתווכים שרוצים למכור בית אז בכוונה מבקשים לאפות כדי שיהיה ריח של מאפים, כי על כולנו זה משרה אווירת בית וחום.

לעומת זאת ריח לא טוב כמו זליגת ריח מהביוב או מהשירותים / חלל סגור וטחוב, יהיה לנו לא יהיה נעים לשהות בכזה חלל.

יש לנו גם זיכרון לריח ותיוג שלו כסכנה עבורנו ריח של עובש וריקבון יקפיץ אותנו.

גם תפיסת ריח היא אישית ומלווה בזיכרון קדום אישי.

סיפור אישי- גדלתי במושב, שם היו בסוף החורף מביאים לפרות משאיות עם תחמיץ, למי שלא מכיר זה שאריות של קליפות תפוזים שעומדות נרקבות ומקבלות ריח זוועתי! פרות מתות על זה ,זה מעדן עבורן! כשאני נכנסת לבית ויש בו קערת תפוזים שעומדת זמן מה, זה ישר מעלה לי זיכרון מהריח וגם אני לא יכולה לסבול תפוז בחלל סגור.

                       

4.חוש המישוש  

 מישוש הוא מכלול התחושות הנוצרות כתוצאה ממגע של עצם עם קולטני החישה במעטפת החיצונית של הגוף, כגון העור, הלשון, העיניים ועוד. אנחנו נוגעים בדברים. לגעת זו שפה, ותכונה אנושית, הנגיעה מעבירה למוח תחושה. טקסטורה היא צורת החומר בבדים, ריצוף, בריהוט זה יכול להיות גם במראה וילון רך ונשפך.

לדוגמא ילד עם בעיית ויסות חושי שצריך “גריעה תחושתית” (מגע עמוק וגס )הכנסתי לו בכניסה לחדר שטיח סינטטי מאיכות טובה, הוא הולך על זה יחף וזה ממש מרגיע אותו כמו כן יש לו ערסל מיוחד טיפולי “שאוסף” ונותן לו תחושה של מגע לוחץ , כמה דקות הליכה יחף ואז סיבוב בערסל והוא מרוכז לעשות שיעורי בית.

כשארצה לשלב חלל מפנק ומרגיע אשתמש בווילון רך ונשפך וכריות מפרווה (סינטטית), זה גם מייצר תחושת חמימות.

5.חוש טעם  

אנחנו חשים טעם בעת המגע של החומר עם פקעיות הטעם בחלל הפה. הטעם מושפע גם מחושים אחרים, כגון הריח, הראייה וכן מהמרקם ועוד.

המזון מעובד במוח ומעורר תחושה של עונג, סיפוק או סלידה.

טעם של אוכל הוא גם זיכרון ולפי מחקרים רק מלראות בכניסה לבית את המטבח, עולה לנו הורמון הסרוטונין ואנחנו מרגישים שמחה מהזיכרון של האוכל הטעים מבית אמא. אנשים אוהבים לשבת במטבח גם בגלל הזיכרון נעים של הטעם “שנצרב” במוח.

הטעם הוא גם של הלקוח, אישי. אנחנו משתמשים בטעם לתיאור החוש האסתטי שלנו: מה הטעם שלך בבגדים, צבעים, עיצוב.

אני שואלת שאלות להבין איך לתכנן את החלל המתאים לכם, התחשבות בתכונות האדם הקולקטיביות, ב-זיכרון הקדום שלנו כמין וגם התחשבות באדם הפרטי ובטעם ובניסיון חיים שלו והפרט כחלק ממשפחה.

לעיצוב יש השפעה רחבה עלינו בחיי היום יום, בתחושות, בהרגשה, על מערכות יחסים, ברגע שמבינים את כל המכלול של החושים, של המוח הקדום, חוויות אישיות ועוד, אז הבית שלכם יכול להיות יפה ומעוצב לצד תכנון שתומך ומתאים לכם אישית שיהיה לכם נוח.

המאמר השני “בגישה העיצובית שלי” הוא על המבנה עצמו, איך התשתית של הבית משפיעה על האדם בחיים המודרניים. וגם איך נוכל לחסוך אלפי שקלים בחודש כשיש לנו תשתיות תומכות.

דילוג לתוכן