3.הסביבה בעיצוב פנים:
כל בית הוא חלק מהסביבה, זה יכול להיות בית בתוך בניין או בית בשכונה. הבית משפיע על הסביבה, הסביבה משפיעה על הבית ועל האדם המתגורר בתוכו.
המיקום של הבית ומה קורה בסביבתו ישפיע על איכות המגורים שלנו ביומיום, כמות הפסולת שנייצר תשפיע על הסביבה והיעילות האנרגטית של הבית תשפיע על חשבון הבנק שלנו בשימוש היום יומי בבית, חשמל מים ועוד…
כדאי לחשוב על הסביבה עוד בשלב רכישת הבית ובתכנון לפני השיפוץ.
אם יש מפגעי ריח, רעש, מה רמת הבידוד של הבית, לדוגמא: אם אין בידוד טוב ותיכנס רוח או יברח חום בחריצים בין המשקוף לחלון אז לא משנה באיזה צבע האלמונים, או שבקירות אין בידוד שמע/אקוסטיקה מתאימה ותשמעו בין חדר לחדר או חלילה את השכנים אז לא משנה כמה יפה הוא נראה, מעוצב, כי לא יהיה לכם נעים או נוח.
חשוב לי כמעצבת עם זיקה לקיימות בשיפוץ עצמו לאן יובילו את פסולת הבניין, ארצה שתגיע למקום מורשה רצוי כזה שגורס את הפסולת ומחזיר אותה כחומר גלם ולא תשוחרר באמצע היער!
כל נושא הסביבה/הקיימות מאוד מדובר בשנים האחרונות אבל פחות בנושא של עיצוב פנים והיכולת שלנו בפשטות לשנות.
ניתן לייעל כל בית אנרגטית כדי שיצרוך פחות משאבים, לא חייבים להיות “ירוקים” אפשר לעשות צעדים קטנים, כל אחד מה שמתאים לו.
אגע בשלושה נושאים עיקריים: טביעת רגל אקולוגית, בניה ירוקה וקרינה.
1.”טביעת רגל אקולוגית”
בטח שמעתם על המושג– בקצרה מדובר על מדד שנותן הערכה לכמות משאבי הטבע הנדרשים על מנת לספק את הצרכים ולקלוט את חומרי הפסולת של אוכלוסייה בעלת אורח חיים נתון.
בעיקר נמדוד את חתימת הפחמן, כמות הפחמן (גזי חממה)שהוא פולט כתוצאה משימוש בו ואת מדרך המים/ טבעית רגל מימית.
טביעת רגל פחמנית– היא סך של פליטות גזי חממה שנפלטים ממוצר, אדם… לרוב, טביעת הרגל הפחמנית נמדדת ביחידות של כמות הפחמן דו-חמצני (CO2) וגז המתאן הנפלטת, הגורמת להתחממות עולמית.
חשוב לזכור שאנחנו מנצלים שטח מסוים בצורה ישירה כדי לחיות בו. אבל אנחנו זקוקים לשטחים נוספים כדי לתמוך באורח החיים המודרני שלנו.
כל מוצר מתחיל כחומר גלם ומשם עובר להפצה, כשנקנה ספה לסלון לא נפלט ממנה פחמן אבל בהובלה שלה ובתהליך הייצור כן.
ההשפעה שלנו על “חוב הפחמן” יכולה להיות :
- בצריכה מקומית יותר בלהיות מודעים איפה ואיך יצרו את הרהיטים שלנו ולהעדיף תוצרת הארץ ובכך לחסוך את חתימת הפחמן של השינוע.
- מיון ומחזור פסולת, כדי שנבצע אפשר לדאוג בתכנון המטבח למגירות ייעודיות למיון נוח כדי שבקלות נוכל לקחת את הפסולת לעמדות המחזור.
- שימוש חוזר בחפצים , לא חייבים לזרוק הכל, אפשר לשלב או לשדרג.
- התקנת קו מפוסטר, למחזור פסולת אורגנית ביתית, אפשר בחצר הבניין או שיש קו מפוסטר שמיועד גם למרפסות.
- שימוש בתאורה סולארית לחוץ. כמובן ניתן להתקין מערכות סולאריות שונות.
- ייעול אנרגטי, אחרי שגמרנו לשפץ בית מהמם, צריך להשתמש בו. בית מנצל אנרגיה ויש לזה מעבר לדאגה לסביבה ולכדור הארץ גם עלות כלכלית עבור הדיירים, יש מספר פעולות קטנות עם עלות זניחה שניתן לעשות כדי לצמצם צריכת אנרגיה ולחסוך לנו כסף בשימוש היומיומי ולחסוך בחתימת הפחמן, פעולות הייעול האנרגטי הן פשוטות ביותר כמו:
- באתר של חברת החשמל ניתן למצוא אינפורמציה על צריכת החשמל של מכשירים שונים בתרגום לכסף, כמה עולה השימוש. אני ממליצה לפני רכישה של מכשירי חשמל לעשות שיעורי בית על יעילותם האנרגטית, בסוף זה מתבטא בחשבון החשמל שלכם ויכול לחסוך לכם כסף.
(פירמידת התייעלת אנרגטית)
- תוספת הצללה/וילון לבתים שפונים לדרום ובכך נחסוך בשעות מיזוג.
- או ניקוי פילטר מזגן, בשיגרת ניקוי הבית אחת לכמה חודשים, תתפלאו כמה זה יכול לחסוך כסף.
- אוטומציות, תכנון מבנה חכם עם שליטה מרחוק על הצללות/תריסים, פתיחת סגירת תאורה, דוד, חשמל ועוד אפשר גם רק חיבור אחד או שניים נקודתי לחשמל חכם לא חייבים מערכת לכל הבית.
טביעת רגל מימית/ מדרך מים הוא מדד לכמות המים שנצרוך באופן ישיר או וירטואלי, כלומר אם נקנה חפץ מסוים חשוב לדעת כמה מים היו צריכים בכדי להפיק אותו למשל בתעשיית הבד משתמשים בהרבה מים וגם מזהמים את הסביבה.
טביעת הרגל המימית של אדם, מוגדרת ככמות הכוללת של מים מתוקים שמשמשים לייצור שירותים ומוצרים אותם הוא צורך. השימוש במים נמדד בנפחי המים שנצרכו התאדו או זוהמו ביחידת זמן נתונה (בדרך כלל בשנה). מה אנחנו יכולים לעשות?
- אנחנו יכולים לחסוך מים ברמה הביתית על ידי תוספת חסכמים על הברזים.
- ניתן להתקין מערכות טהור מים.
- להתקין מערכות מים אפורים “לשימוש חוזר במים” עדין חסרה רגולציה בנושא והוא מתפתח. זה נושא שצריך ללמוד לעומק, יש מספר מערכות בשוק, ניתן להחזיר עליות השקעה תוך כשנתיים או להפיק לבד – (למתקדמים).
לסיכום הנושא, אפשר לאזן את חוב הפחמן שלנו ע”י צמצום אנרגיה פסולת וגם ע”י שתילת עצים בעיר, אשמח לשלב גינה על מרפסת או גג צומח וכיום אפשר לגדל ירקות על מצע מנותק וגם על מערכות מים- הידרופוניקה.
2.בניה ירוקה :
עקרונות הבנייה הירוקה מתחשבות בכך שהמבנה הוא חלק מהסביבה ולרוב מיוחסת לבתים פרטיים, תכנון מבנה סביבתי החסכוני בחשמל מים וחומרי גלם, מיבנה המאפשר רמת חיים גבוה ובריאה.
אני שמה דגש על להפוך בתים בעיר בבניינים ומגדלים, בשיפוץ לירוקים יותר ע”י שימוש:
- באיטום – לתקן חורים\סדקים בקירות ובחלונות, חשוב במרפסות בהן תרצו לשלב גינה, ממש ניתן ליצר על מרפסת בעיר ריאה ירוקה ולגדל ירקות.
- בידוד – צבע מבודד לקיר, עיבוי הקיר החיצוני אם ניתן בחומרים מתקדמים.
- באוורור – להשתמש נכון בפתחי חלונות, תריסים ודלתות. ליצור פתחי אוורור, חלון צר מול רחב על ידי השינוי במרחב הפנימי בתכנון אם ניתן, מצריך הרבה פעמים התרי בניה לשינוי חזית.
- בתחזוקה שוטפת, תכנון שחושב גם על נגישות תחזוקתית, למשל לתאורה עבור ניקוי אבק כדי לאפשר נצילות אור גבוהה או ניקוי ברזים מאבנית וטיפול בעובש ונזילות ע”י חומרים מיוחדים וגורמים יועצים מומחים בתחום.
- במיזוג – תיקון וניקוי מערכות מיזוג, כניסת אור ואוויר טבעי יצירת הצללה פעולות שמורידות צריכת אנרגיה ויחסכו לכם כסף בשימוש לטווח הארוך.
- בתאורה טבעית – להוסיף למבנה אם ניתן, סקאי לייט ויצרת תאורה מלאכותית שמחכה את האור הטבעי.
- ברצפה – לבודד אותה להעדיף ולבחור חומרים טבעיים אבן או עץ ללא לכה ניתן גם לחמם רצפות.
- באוירה – להוסיף פינות נעימות ושימושיות בחוץ, במרפסות, צל ותכנון גינות מאכל , זוכרים החיבור שלנו לטבע ירוק עושה אותנו שמחים יותר.
- במוצרים חסכוניים בחשמל – תאורת לד, מזגנים יעילים, מקררים , חסכמים למים, לתכנן מקום למתלה כביסה בנוסף למייבש או לאמיצים במקום המייבש.
- בבית נטול רעלים, שימוש בחומרים טבעיים – צבעים על בסיס מים, קש ובמבוק, בדי כותנה, שימוש בחומרים, דבקים לא רעילים, הכנסת צמחיה מטהרת לתוך הבית, באדנית על חלון ובגינות על מרפסות.
נושא נוסף סבבתי שמשפיע עלינו היא הקרינה, מדובר על נושא שנוי במחלוקת כמו שפעם לא ממש הבינו את השפעות העישון או תקרות אסבסט ולקח שנים עד שהרגולציה השיגה את השטח, וכיום כולם יודעים שיש נזקים לחשיפה לעישון או אסבסט ככה זה עם קרינה, חושדים שזה לא ממש טוב אבל אין מספיק מחקרים, אין רגולציה והנושא לא מספיק נלקח בחשבון בתכנון.
3.קרינה:
היא זרימה של חלקיקים נושאי אנרגיה או גל שמתפשט במרחב. קרינה מתארת תהליך שבו אנרגיה נפלטת מגוף אחד, נעה בתווך כלשהו או בריק, שבסופו של דבר נספגת ע”י גוף אחר.
חשוב שנדע מהם הסכנות שאנחנו לא רואים בשהות בחלל- בבית שלנו בעבודה, למה אנחנו נחשפים וכיצד אפשר למנוע או להפחית אותם.
אנחנו שוהים רוב שעות היום בעבודה, ועוברים במקומות החשופים לקרינה מבלי שאנחנו מודעים לזה.
בעולם המודרני נעשה שימוש רב בקרינה. ברפואה, בתעשייה וגם בסביבה הביתית כמו: גלאי עשן, טלפונים סלולריים, רדיו, מיקרוגל ועוד…
קרינה מתפשטת במרחב בצורת גל אלקטרומגנטי. לגל יש רכיב חשמלי ורכיב מגנטי. ישנו מושג “הספקטרום האלקטרומגנטי“ הכולל ברצף את כל סוגי הקרינה ביקום, בכל התדרים האפשריים. הספקטרום האלקטרומגנטי מתחלק למספר תחומים שמאופיינים ע”י גובה התדירות ואורך גל אופייניים.
ישנם סוגים שונים של קרינה, שהם בעלי אנרגיה שונה ולהם השפעה שונה על בריאות האדם והסביבה, נדבר על שניים: קרינה מייננת ובלתי מיננת-
יינון הוא תהליך המרה, כימי ופיזי כאחד, באמצעותו מיוצרים יונים, יונים הם אטומים או מולקולות המכילים מטען חשמלי בגלל חוסר או עודף של אלקטרונים ביחס לאטום או מולקולה ניטרלית.
קרינה מייננת כוללת: קרינת רנטגן, קרינה מחומרים רדיואקטיביים מלאכותיים וטבעיים, כורים גרעיננים הקרינה מיננת עלולה לגרום לפגיעה במולקולת ה ד.נ.א. , החומר התורשתי, ועלולה לגרום למוטציות, לנזק לעיתים בלתי הפיך.
קרינה בלתי מייננת אינה גורמת ליינון באינטאקציה עם רקמה ביולוגית אלא לחימום הרקמות כוללת: קרינה סלולרית, שדות מגנטיים ליד לוח חשמל, שדות מגנטיים ליד שנאים, לייזרים ,אולטרה סגול וקרינת אינפראדום.
רמות הסף של הקרינה המותרת לפי התקן נקבעו על סמך היכולת של הגל האלקטרומגנטי להעלות את הטמפרטורה של האיבר שנחשף ב 1 מעלה צלזיוס. גם תהליכים טרמיים שנגרמים ע”י קרינה בלתי מייננת יכולים לגרום נזק והתקן אינו מתחשב בעובדה זו.
נקודת החלוקה בספקטרום בין קרינה מייננת לבלתי מייננת הוא אורך גל של 100 ננו מטר.
נמצאת ב:
- תדר הרדיו מתחנת שידור
- מיקרוגל
- טלפון סלולרי
- אנטנות סלולריות
- מכשירי מכ”מ
- רשת החשמל: קווי מתח גבוה ELF , שנאים, לוחות, תשתיות , כבלי חשמל (שסביבם קרינה בתדירות נמוכה -50 הרץ)
תלוי ברמת החשיפה, שימוש רב במכשירים פולטי קרינה מגביר סכנת חשיפה!
יחידות קרינה נספרות במיליגאוס
- בבתי מגורים: מומלץ מקסימום רמה ממוצעת של 2 מיליגאוס ל- 24 שעות
- במקומות עבודה: מומלץ מקסימום רמה ממוצעת של 5 מיליגאוס
רמה המרבית של 1000 מיליגאוס – אפשרית רק לחשיפה אקוטית קצרה (מעבר בחצר, פרוזדור, מחסן)!
*זיכרו שאין חוק בנושא ולכן כל אחד מחליט לבד לאיזה רמות קרינה הוא מוכן להיחשף!
מי שמעוניין יכול לקנות מכשיר קרינה ולבדוק את רמות הקרינה אילו נחשף בביתו או במקום העבודה, או להתייעץ עם יועץ סביבה וקיימות שיש לו מכשיר כזה.
ההמלצות שלי : לא לעבור 2 מיליגאוס למצוא מקורות קרינה, להרחיקם, להתרחק מהם או למגנם!
לדוגמא: מבדיקה שערכה ורד ליד הכיור שלה היו רמות קרינה מאוד גבוהות, הסתבר שזה מהמנוע של המזגן של השכנים הגובל עם קיר המטבח שלה עליו נמצא הכיור שלה,
הפתרון היה התקנת לוח מגנטי מעל הכיור. הפתרון שימושי גם עיצובית כי המגנט הפך למתקן לתליית סכינים וגם מיגן אותה מהקרינה.
נושא הסביבה בעיצוב פנים, זה כל מה שניתן ליישם אפילו דבר אחד וכמובן לפי רצון הלקוח, אני מאמינה שגם רק דבר אחד או חלק זה טוב. בצעדים קטנים.
כמו שאדם הוא חלק מקהילה, ככה הבית הוא חלק מבניין, שכונה. השימוש שלנו במערכות הבית משפיעות על הסביבה ועל טביעת הרגל האקולוגית. והסביבה משפיעה על הבית ועל איכות החיים שלנו, פחות רעלים, חסכון במשאבים וחסכון בעלויות.
הבית הוא שלכם, אתם צריכים להרגיש בו טוב, הוא יהיה מתוכנן לפי הטעם שלכם, יפה ומעוצב וגם יתוכנן בהתאמה אישית לכם, לפי הגישה העיצובית שלי שמתחילה באדם עוברת למבנה ושמה גדש גם על הסביבה כי בסוף בשימוש היום יומי הבית צריך להטיב עמכם וצריך להיות לכם נוח.
תודה,
מירב הראל מעצבת ומתכננת פנים יועצת סביבה וקיימות..